תביעה ייצוגית תנאים: ארבעת המבחנים שקובעים אם התביעה תאושר

מי שמקליד בגוגל את הצירוף "תביעה ייצוגית תנאים" לרוב לא מחפש הגדרה כללית של המושג תובענה ייצוגית, אלא רוצה לדעת בדיוק מה בית המשפט בודק לפני שהוא מסכים לאשר ניהול תביעה בשם קבוצה שלמה של אנשים. השאלה רלוונטית למי ששוקל להוביל תביעה כזו כתובע מייצג, למי ששוקל להצטרף לקבוצה, ולעיתים גם לחברות שרוצות להבין את החשיפה המשפטית שלהן. במאמר הזה מפורטים תנאי הסף להגשת בקשה לאישור, וכן ארבעת התנאים המצטברים שקבועים בחוק לגופו של עניין.

תביעה ייצוגית תנאים: ההבדל בין תנאי סף לתנאי מהות

כדי להבין נכון את מבנה הבדיקה, יש להפריד בין שני סוגי תנאים שהחוק קובע. הכניסה בשערי התובענה הייצוגית מותנית בעמידתם של המבקש, והתובענה עצמה, בתנאים המפורטים בסעיפים 4 ו-8 לחוק. במילים אחרות, קודם בודקים האם מי שהגיש את הבקשה בכלל רשאי לעשות זאת ואם העילה שלו מסוג העילות שהחוק מכיר בהן לצורך הליך ייצוגי, ורק לאחר מכן עוברים לבדיקה מהותית יותר של ארבעה תנאים מצטברים.

ההליך עצמו מתחיל תמיד בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, ורק לאחר שבית המשפט מאשר אותה ההליך הופך לתובענה ייצוגית לכל דבר ועניין. עד לשלב הזה, הצדדים למעשה מתמודדים סביב השאלה אם ההליך בכלל "עובר את הסף", ולא סביב השאלה אם התביעה תתקבל או תידחה לגופה.

מי רשאי להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית

החוק אינו מאפשר לכל אדם להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אלא מגדיר במפורש מי כשיר לכך. רשאים להגיש בקשה לאישור אדם שיש לו עילת תביעה אישית, רשות ציבורית בתנאים מסוימים, וארגון שפועל לקידום עניין ציבורי, בתנאים מסוימים, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי בנסיבות העניין קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם בעל עילת תביעה אישית. כלומר, ארגון ציבורי לא יכול פשוט "לאמץ" עילה של אחרים אלא אם הוא מראה שהיה קושי ממשי שאדם פרטי יגיש את התביעה בעצמו.

לכלל הזה קיים חריג בולט אחד: המועצה הישראלית לצרכנות רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם לא קיים קושי כאמור. מעבר לכך, גם כאשר המבקש הוא אדם פרטי, בית המשפט בוחן שהעילה שלו אינה עילה שהומצאה לצורך ההליך אלא נזק אמיתי שנגרם לו באופן אישי.

באילו סוגי תביעות אפשר בכלל להגיש בקשה כזו

מעבר לזהות המבקש, גם סוג התביעה עצמו מוגבל בחוק. לא כל מחלוקת אזרחית מתאימה להליך ייצוגי, לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה לחוק, או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת המתירה זאת. בפועל, המחוקק הגדיר רשימה סגורה יחסית של תחומים שבהם ניתן להשתמש בכלי הזה.

• עילות הנובעות מזיקה לנייר ערך או ליחידה בקרן נאמנות
• תביעות בשל מפגע סביבתי כנגד גורם מפגע כהגדרתו בחוק למניעת מפגעים סביבתיים
• תביעות נגד רשות ציבורית להשבת סכומים שנגבו ממנה שלא כדין, כגון מס, אגרה או תשלום חובה אחר
• עילות נוספות בתחומים כמו הגנת הצרכן, בנקאות וביטוח, ככל שחוק ספציפי מתיר זאת במפורש

כשמדובר בטענה בדבר תנאים אחידים שנכפו על ציבור לקוחות, למשל נוסח חוזה, תנאי שירות או תנאי גבייה שחלים על כל הלקוחות באותו אופן, הבדיקה הראשונה תמיד תהיה האם העילה הקונקרטית נכללת באחת הקטגוריות שהחוק מכיר בהן, ולא רק האם התנאי עצמו נראה בעייתי.

ארבעת התנאים המצטברים לאישור תובענה ייצוגית

זהו הלב של השאלה "תביעה ייצוגית תנאים", לאחר שהתקיימו תנאי הסף, בית המשפט בוחן ארבעה תנאים שכולם צריכים להתקיים במצטבר. בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית אם מצא שהתקיימו כל אלה: התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; וקיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

התנאי הראשון בוחן שאלה משותפת ומהותית, כלומר שאלה שהתשובה עליה זהה לכל חברי הקבוצה, ולא כזו שדורשת בירור נפרד לכל אחד ואחד. הדרך היעילה וההוגנת בתנאי השני מחייבת את בית המשפט לשקול חלופות, כמו הליך אישי או פנייה לרגולטור, ולבדוק האם ניהול ההליך כייצוגי אכן עדיף עליהן בנסיבות המקרה. התנאי השלישי בוחן את איכות הייצוג, הניסיון, המשאבים והיכולת של התובע המייצג ובא כוחו לנהל הליך מורכב לאורך זמן. התנאי הרביעי, תום לב, בוחן את המניעים, האם ההליך נועד באמת לקדם את עניינם של חברי הקבוצה ולא רק אינטרס אישי צר.

• שאלה משפטית או עובדתית משותפת לכלל חברי הקבוצה
• אפשרות סבירה שהשאלה המשותפת תוכרע לטובת הקבוצה
• ניהול ההליך כייצוגי הוא הדרך היעילה וההוגנת ביחס לחלופות
• ייצוג הולם מבחינת כישורי התובע המייצג ובא הכוח
• ניהול ההליך בתום לב, ללא מניע פסול

מה קורה לאחר שבית המשפט מאשר את הבקשה

אישור הבקשה משנה את המעמד המשפטי של כל חברי הקבוצה, גם אם מעולם לא שמעו על ההליך. אישר בית המשפט תובענה ייצוגית לפי הוראות סעיף 8, יראו, לעניין התיישנות, את כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט לפי הוראות סעיף 10 כאילו הגיש תובענה במועד שבו הוגשה הבקשה לאישור. המשמעות המעשית היא שהזכות של חבר קבוצה לא "נשחקת" בגלל הזמן שחולף עד לבירור המשפטי המלא, כל עוד הוא נותר בגדר הקבוצה שהוגדרה.

לצד זה, ההליך כפוף לפרסום הודעות לציבור, ולעיתים לאפשרות של חברי קבוצה להודיע שהם אינם מעוניינים שההליך יחול עליהם. המשמעות היא שגם מי שלא נוקט פעולה אקטיבית עשוי להיות מיוצג בפועל על ידי התובע המייצג, אלא אם בחר במפורש לצאת מהקבוצה בהתאם למנגנון שקבע בית המשפט.

מה קורה כשבית המשפט דוחה את הבקשה לאישור

דחיית בקשה לאישור אינה סוף פסוק עבור חברי הקבוצה, אך היא כן משנה את המסלול הזמין להם. דחה בית המשפט בקשה לאישור או מחק אותה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות של תביעה של אדם שנמנה עם הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור, הנובעת מאותה עילת תביעה, לפני שחלפה שנה מהיום שבו ההחלטה בבקשה לאישור הפכה חלוטה, ובלבד שתביעתו של אותו אדם לא התיישנה עד למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור. כלומר, מי שנפגע יכול עדיין לשקול הגשת תביעה אישית, אך במסגרת זמן מוגבלת שנספרת מרגע שההחלטה הפכה סופית.

פשרה בתובענה ייצוגית: תנאים נוספים שבית המשפט בודק

חלק ניכר מההליכים הייצוגיים מסתיימים בהסדר פשרה ולא בפסק דין לגופו, אך גם כאן החוק קובע רף בדיקה נפרד. בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית, גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א), וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. כך נמנע מצב שבו הצדדים "מסכימים ביניהם" על פשרה שאינה משרתת בפועל את האינטרס של מי שאמורים ליהנות ממנה.

עו"ד משה און, שמשרדו פועל מאזור רעננה והשרון ומלווה לקוחות בתחומי משפט אזרחי-מסחרי מגוונים בכל הארץ, מסביר ללקוחות את המבנה הזה כדי שיבינו באילו שלבים בדיוק עובר הליך ייצוגי, ומה נבחן בכל שלב, בין אם מדובר במי ששוקל להוביל הליך כזה ובין אם מדובר במי שמקבל הודעה שהוא נמנה עם קבוצה בהליך קיים.