חדלות פירעון לחברה: מה קורה לעסק ולבעלי המניות?

רבים מניחים שברגע שחברה בע"מ נקלעת לחדלות פירעון, כל מה שקורה מעתה נשאר "בתוך" החברה כישות נפרדת, ובעל המניות פשוט צופה מהצד. ההנחה הזו נכונה בחלק גדול מהמקרים, אבל לא תמיד, ולעיתים דווקא הפער בין מה שקורה לחברה לבין מה שעלול לקרות לבעל המניות או לנושא המשרה הוא ההבדל שקובע אם ההליך נגמר בהפסד השקעה בלבד או בחשיפה אישית רחבה בהרבה. מאמר זה בוחן, לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מה משתנה בפועל ברמת החברה ומה משתנה, אם בכלל, ברמת מי שמחזיק במניות או מכהן בתפקיד ניהולי.

מה קורה לחברה ברגע שניתן צו לפתיחת הליכים

החוק נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב, יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, מתוך שאיפה להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי.

עם פתיחת הליכים, בית המשפט ממנה בעל תפקיד, לרוב נאמן, שתפקידו לנהל את נכסי החברה, לפקח על הפעילות, לבדוק תביעות חוב ולפעול להשאת התמורה לנושים בהתאם לתכלית ההליך, שיקום או פירעון. הסמכויות המדויקות תלויות בצו ובנסיבות, אך באופן כללי מדובר בתפקיד מרכזי שמחליף או מגביל את שיקול הדעת של האורגנים בחברה. בפועל המשמעות היא שדירקטוריון ומנכ"ל לא ממשיכים לנהל את החברה באופן חופשי כפי שנהגו קודם, אלא פועלים תחת פיקוח של גורם שממונה מטעם בית המשפט.

תאגיד שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לא יבצע עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט. כלומר, כבר משלב הגשת הבקשה, לפני שנקבע כלל אם החברה אכן חדלת פירעון, מוטלת מגבלה על פעולות חריגות, מה שמחייב את ההנהלה לתעד ולנמק כל החלטה משמעותית באותה תקופה.

העיקרון הבסיסי: החברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה

חברה בע"מ מוקמת מלכתחילה על עיקרון של אישיות משפטית נפרדת מבעליה, כך שחובותיה הם חובות שלה ולא של בעלי המניות אישית. משמעות הדבר בהקשר של חדלות פירעון היא שבעל מניות רגיל, שאינו ערב אישית לחוב ואינו נושא משרה, חשוף בדרך כלל רק לאובדן שווי ההשקעה שלו במניות, ולא לתביעה מצד נושי החברה על נכסיו הפרטיים.

עיקרון זה הוא הבסיס לכל הרעיון של השקעה בחברה: המשקיע נוטל סיכון מוגבל, מראש וידוע, ששוויו המרבי הוא סכום ההשקעה. כאשר החברה נקלעת לחדלות פירעון ונכסיה מתחלקים בין הנושים, בעלי המניות נמצאים בסדר הנשייה בתחתית הרשימה, לרוב אחרי כלל הנושים, כך שברוב המקרים של קריסה ממשית הם לא מקבלים בחזרה דבר, אך גם אינם נדרשים להשלים מכיסם את החוב שנותר לנושים.

מתי בעל מניות בכל זאת עלול להיפגע אישית

המיתוס הנפוץ הוא שאין שום מצב שבו בעל מניות נחשף אישית. המציאות מורכבת יותר, ויש כמה תרחישים חוזרים שבהם הגבול בין החברה לבעליה נשבר. המקרה השכיח ביותר הוא ערבות אישית: כאשר בעל מניות חתם כערב לחוב של החברה, למשל כלפי בנק שנתן אשראי או כלפי משכיר, הוא נשאר חייב באופן אישי גם אם החברה עצמה נכנסת להליך חדלות פירעון, בלי קשר לתוצאה הסופית של ההליך כלפי החברה.

תרחיש נוסף הוא הרמת מסך, דוקטרינה שפותחה בפסיקה ועוגנה גם בחקיקה, שמאפשרת לבית המשפט במקרים חריגים להתעלם מההפרדה בין החברה לבעליה, כאשר מוכח שהמסך שימש להונאת נושים, לערבוב נכסים אישיים ועסקיים באופן שאינו מאפשר להבחין ביניהם, או לניצול לרעה מכוון של מסגרת ההתאגדות. הרמת מסך היא כלי חריג שנבחן לפי נסיבותיו של כל מקרה, ואינה תוצאה אוטומטית של עצם קריסת החברה.

תרחיש שלישי, שהולך ותופס משקל תחת החוק הנוכחי, נוגע לא לבעל המניות כבעל מניות, אלא לאותו אדם כאשר הוא מכהן גם כדירקטור או כמנכ"ל בפועל, שכן שם חלה מסגרת אחריות שונה לגמרי, שנדונה בהרחבה בהמשך.

אחריות נושאי משרה בתקופת חדלות הפירעון

עם חקיקתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התווספה אחריות נוספת וחדשה המוטלת על מנכ"ל ודירקטורים של חברה שנמצאת בהליך חדלות פירעון, אחריות לפעול לצמצום היקף חדלות הפירעון של החברה. מדובר באחריות חדשה שלא הייתה קיימת בחקיקה הישנה, והחוק מטיל מעתה על נושאי משרה בכירים אחריות אישית לנזקים שייגרמו לנושי התאגיד אם לא פעלו לצמצום ההיקף של חדלות הפירעון של החברה. מדובר בשכבת אחריות נפרדת מזו של בעלי המניות "הרגילים", והיא חלה על מי שמכהן בפועל בתפקיד ניהולי, גם אם אינו בעל מניות כלל.

אחריות זו נגזרת מחובות הזהירות והאמונים המוכרות מדיני החברות, ומחייבת נושאי משרה לפעול באופן מיודע וסביר גם, ואולי בעיקר, בתקופה שבה ניכרים סימני מצוקה כלכלית. בפועל המשמעות היא שדירקטור שממשיך "לגלגל" את החברה ולצבור חובות נוספים בלי לפעול לבלימת ההידרדרות, עלול להיות חשוף אישית לתביעה מצד נושי החברה על הנזק שנגרם להם כתוצאה מאותה התנהלות, בנפרד לחלוטין מהשאלה מה עלה בגורל השקעתו במניות.

השפעת ההליך על הפעילות השוטפת: עובדים, ספקים וחוזים

עם מתן הצו לפתיחת הליכים מוקפאים כל ההליכים המשפטיים נגד התאגיד, למעט הליכים פליליים, ובית המשפט ממנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון. הנאמן פועל מטעם הממונה וכפוף להנחיותיו ולהוראות בית המשפט, ותפקידו העיקרי הוא ליישם את החלטות בית המשפט, לבדוק את מצבו הכלכלי של התאגיד, להכריע בתביעות החוב של הנושים ולנהל ולממש את נכסי קופת הנשייה. משמעות הדבר עבור ספקים ונושים היא שהם לא יכולים להמשיך לפעול בערוצי הגבייה הרגילים שלהם, ובמקום זאת עליהם להגיש תביעת חוב במסגרת ההליך המרוכז.

החוק מכיר באפשרות של מימון במהלך חדלות פירעון, ובפרקטיקה מימון כזה יכול להגיע מבנקים, מבעלי מניות, ממשקיע או מהכנסות פעילות שוטפת, אך הוא נבחן בקפדנות משום שהוא משפיע על קדימות תשלומים ועל סיכון לנושים קיימים. זהו אחד המקומות שבהם בעל מניות יכול, אם בחר בכך מרצונו, לתמוך בהמשך פעילות החברה גם בתוך ההליך, בלי שהדבר הופך אותו לערב אוטומטי ליתר חובות החברה.

שני מסלולים אפשריים: שיקום כלכלי מול פירוק

החוק מכוון להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב, ולא רק לחיסולו. בפועל הנאמן בוחן, יחד עם הנתונים שהוצגו לבית המשפט, אם קיים בסיס ריאלי להבראת החברה תוך המשך פעילותה, למשל באמצעות הסדר עם נושים, מימון חדש או שינוי מבנה החוב, לעומת מצב שבו נכסי החברה מוצדק להיות מרוכזים ומחולקים לנושים במסגרת פירוק.

כאשר המסלול שנבחר הוא פירוק, נכסי החברה מוקפאים ומרוכזים בקופת נשייה, ולקראת סיום ההליך מחולקים לנושים בהתאם לסדר הנשייה הקבוע בחוק. בעלי המניות, כאמור, נמצאים בסוף התור, כך שקבלת תשלום כלשהו על ידם מותנית בכך שכל שכבות הנושים קיבלו מענה מלא, מצב שבהליכי חדלות פירעון ממשיים הוא נדיר.

צעדים מעשיים לבעלי מניות ונושאי משרה כשעולה חשש לקושי כלכלי

כאשר מתעורר חשש ממשי לקושי בפירעון חובות החברה, יש כמה נקודות שראוי לבחון בזהירות עוד לפני שמוגשת בקשה כלשהי לבית המשפט:

• מיפוי כל מסמכי ערבות אישית שנחתמו בשם החברה מול בנקים, ספקים או משכירים, כדי להבין את היקף החשיפה האישית בפועל
• הפרדה ברורה ומתועדת בין חשבונות ונכסים אישיים לבין חשבונות ונכסי החברה, כדי לצמצם טענות עתידיות בדבר ערבוב
• תיעוד סדור של החלטות ניהוליות בתקופת קושי כלכלי, כולל השיקולים שעמדו בבסיסן, לצורך הוכחת פעולה לצמצום היקף חדלות הפירעון
• בדיקה מוקדמת האם עסקה מתוכננת עשויה להיחשב עסקה חריגה שדורשת אישור בית משפט לאחר הגשת בקשה
• פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי, לפני שהמצב מחריף, כדי לבחון את מסלולי הפעולה העומדים לרשות החברה ונושאי המשרה בה

עו"ד משה און, המלווה תיקי חדלות פירעון של חברות ויחידים באזור השרון ורעננה וברחבי הארץ, מדגיש כי ההבחנה בין מה שקורה לחברה כישות משפטית לבין מה שעלול לקרות לבעל המניות או לנושא המשרה אישית היא לרוב ההבדל המשמעותי ביותר עבור מי שמעורב בהליך שכזה.