הסכם ממון: מתי חותמים עליו, מה הוא כולל ואיך מאשרים אותו

הסכם ממון נתפס בטעות ככלי המיועד רק לבני זוג עם פערי רכוש משמעותיים או לקראת נישואים שניים. בפועל, כל זוג רשאי לחתום על הסכם כזה כדי לקבוע הסדר רכושי שונה מברירת המחדל הקבועה בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973.

מה ההסכם בא להסדיר, ולמה הוא שונה מברירת המחדל בחוק

סעיף 1 לחוק יחסי ממון מגדיר הסכם ממון כהסכם בין בני זוג המסדיר את יחסי הממון שביניהם, כאשר ההסכם ושינוי שלו חייבים להיות בכתב. בלי הסכם כזה, חל על זוגות שנישאו מאז תחילת 1974 הסדר שנקרא הסדר איזון משאבים, ולפיו עם פקיעת הנישואין מתחלק שוויו של כלל הרכוש שנצבר בין בני הזוג, בדרך כלל באופן שווה בין הצדדים.

הסכם ממון מאפשר לבני הזוג לקבוע מראש חלוקה שונה מזו, או אפילו הפרדה רכושית מלאה. כשזוג מעוניין שבמקרה של פקיעת הנישואין הרכוש יחולק באופן שונה, יש לקבוע זאת באופן מפורש בהסכם, שתיקה בעניין משמעותה שברירת המחדל של החוק היא זו שתחול, גם אם כוונת הצדדים הייתה אחרת.

שלוש נקודות זמן אופייניות לחתימה

הסכם ממון נחתם לרוב באחד משלושה שלבים: לפני הנישואין, במהלך הנישואין, או במסגרת זוגיות של ידועים בציבור. כל אחד מהמצבים הללו נושא איתו שיקולים שונים. לפני נישואין ראשונים ההסכם נועד לרוב להגן על נכסים שנצברו עד אותה נקודה, דירה, חיסכון, או חלק בעסק משפחתי. לקראת נישואין שניים הדגש עובר לרוב לרכוש שכל צד מביא איתו ולזכויות של ילדים מקשר קודם.

חלק מהזוגות פונים לעריכת ההסכם רק לאחר הנישואין, כשמשתנה נסיבה כלכלית מהותית: פתיחת עסק עצמאי, קבלת ירושה צפויה, או כניסה להשקעה בעלת רמת סיכון גבוהה. במצב כזה ניתן עדיין לערוך הסכם ממון, אך מסלול האישור שלו שונה לחלוטין ממסלול ההסכם שנחתם לפני החתונה, כפי שיפורט בהמשך.

מה כדאי שהסכם ממון יכלול מעבר לחלוקת הרכוש הקיים

טעות נפוצה היא להתייחס רק לרכוש שקיים בזמן החתימה. הסכם ממון צריך להתייחס גם לנכסים עתידיים, שכן בלי התייחסות מפורשת אליהם תחול עליהם ברירת המחדל של החוק, גם אם הצדדים התכוונו אחרת. ככל שההסכם מפרט נכסים ספציפיים, כתובת דירה מסוימת, מספר חשבון בנק, שם עסק, כך קטן הסיכוי למחלוקת פרשנות בעתיד.

• נכסים שהיו לכל אחד מבני הזוג עוד לפני הנישואין ואופן הטיפול בהם
• רכוש עתידי שייצבר במהלך הנישואין, כולל שכר, חסכונות והשקעות
• עסק פרטי, מניות או שותפות עסקית של אחד הצדדים
• זכויות פנסיוניות, קרנות השתלמות וקופות גמל
• ירושה או מתנה שמתקבלת לפני או במהלך הנישואין
• הגנה מפני חובות או הליכי חדלות פירעון של מי מהצדדים

הנקודה האחרונה רלוונטית במיוחד כשאחד מבני הזוג עצמאי או בעל שליטה בחברה: במקרה שאחד מבני הזוג נכנס להליך חדלות פירעון או צבר חובות בהוצאה לפועל, הסכם יחסי ממון בין בני זוג יכול להגן על רכושו של בן הזוג השני, בתנאי שההסכם נחתם ואושר כדין עוד לפני שנוצרו החובות.

איך מאשרים הסכם שנחתם לפני הנישואין

כשמדובר בהסכם שנערך לפני הנישואין, ניתן לאשרו אצל נוטריון או רשם נישואין, ואין צורך לאשר אותו בבית המשפט או בבית הדין הדתי של בני הזוג, אך ניתן לעשות כן. זהו המסלול הנפוץ ביותר, משום שהוא קצר יחסית ואינו דורש התייצבות בבית משפט.

תפקידו של הנוטריון אינו טכני בלבד: האישור יינתן רק לאחר שהנוטריון נוכח לדעת שבני הזוג גיבשו את ההסכם מרצונם החופשי, תוך הבנת המשמעות של ההסכם ותוצאותיו. לכן כל צד נדרש להתייצב באופן אישי, ולרוב גם לקבל הסבר נפרד על תוכן ההסכם לפני החתימה בפני הנוטריון. עו"ד משה און, שהוא גם נוטריון מוסמך, יכול ללוות את עריכת ההסכם ואת אישורו הנוטריוני באותה מסגרת טיפול, כולל לגבי בני זוג מאותו מין הנישאים בנישואין אזרחיים מחו"ל, שיכולים לאשר את ההסכם אצל נוטריון טרם הנישואין, או בבית המשפט לענייני משפחה לאחר הנישואין.

איך מאשרים הסכם שנחתם במהלך הנישואין

המצב משתנה לחלוטין ברגע שהחתונה כבר התקיימה: הסכם שנערך לאחר שבני הזוג נישאו צריך לקבל אישור של בית המשפט לענייני משפחה, או בית דין דתי, בית הדין הרבני עבור יהודים, או הערכאה הדתית המקבילה לבני דתות אחרות. נוטריון אינו מוסמך לאשר הסכם ממון שנחתם אחרי הנישואין, גם אם שני הצדדים מסכימים ביניהם לחלוטין.

חשוב להבין מה בדיוק בית המשפט בוחן בשלב האישור: הוא אינו שופט את ההגינות או הכדאיות הכלכלית של ההסכם, אלא מוודא שההסכמה הייתה חופשית ומודעת. מכאן שהדיון באולם קצר יחסית, אך הוא תנאי הכרחי לתוקף ההסכם. הסכם שלא אושר כדין לא ייחשב כהסכם ממון לפי החוק, אך הוא עשוי עדיין להיחשב הסכם תקף בין הצדדים לפי דיני החוזים הכלליים, מצב שעלול ליצור אי-ודאות משפטית משמעותית במקרה של מחלוקת.

ידועים בציבור: מסלול שונה לגמרי

חשוב להבחין בין זוג נשוי לבין ידועים בציבור, משום שהמסגרת המשפטית שונה מהיסוד: חוק יחסי ממון חל רק על בני זוג נשואים ורק מרגע הנישואים, כך שעל ידועים בציבור החוק אינו חל כלל. הסכם בין ידועים בציבור אינו יכול להיחשב הסכם ממון במובן החוק, גם אם תוכנו דומה מאוד לכזה.

המשמעות המעשית היא שהסכם כזה נשען בעיקר על דיני החוזים הכלליים ולא על החוק הייעודי. ככזה, הוא אינו טעון אישור של בית משפט כתנאי לתוקפו, אך מומלץ לאמת את החתימות אצל נוטריון כדי לחזק את מעמדו הראייתי ולהקטין את הסיכוי שצד אחד יטען בעתיד שלא הבין את תוכן ההסכם או שלא חתם מרצונו החופשי.

שינוי ההסכם או ביטולו בעתיד

נסיבות החיים משתנות, ולעיתים בני זוג מבקשים לעדכן הסכם ממון קיים. החוק קובע כי שינוי של הסכם ממון, כמו ההסכם עצמו, חייב להיות בכתב, ואם ההסכם המקורי אושר בבית משפט או אצל נוטריון, גם השינוי טעון אישור באותו אופן.

ביטול חד-צדדי של הסכם שכבר אושר בערכאה שיפוטית הוא עניין מורכב יותר: אם רק אחד הצדדים מבקש לבטל הסכם ממון שאושר, לא ניתן לעשות זאת בהסכמה חלקית בלבד, אלא נדרשת פנייה לבית המשפט, וטענה לכפייה, עושק או ניצול מצבו החלש של הצד המבקש לבטל יכולה להוות עילה לביטול. מדובר במקרים חריגים יחסית, ולא בהליך שגרתי, מה שמדגיש עד כמה משמעותי השלב שבו נחתם ואושר ההסכם מלכתחילה.