הליך גירושין: מה ההבדל בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני?

מי שפותח הליך גירושין מניח לעיתים שהוא זה שבוחר היכן יתברר התיק. בפועל, הבחירה הזו כבר נקבעת במידה רבה ברגע שאחד מבני הזוג מגיש תביעה, ולעיתים אף לפני שהצד השני בכלל שם לב למה שקורה. בישראל קיימות שתי ערכאות שעשויות לדון בענייני גירושין, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, וההבדל ביניהן אינו רק עניין טכני של מיקום פיזי, אלא הבדל מהותי בסמכות, בדין החל ובדרך שבה מתנהל ההליך.

שתי ערכאות, היקפי סמכות שונים לחלוטין

החוק המסדיר את חלוקת הסמכויות בין שתי הערכאות הוא חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953. נוסח החוק קובע באופן מפורש כי עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים. המשמעות היא שלגבי יהודים, עצם ההחלטה להינשא או להתגרש אינה נתונה לבית משפט אזרחי כלל, אלא נמצאת אך ורק בידי בית הדין הרבני.

לצד זאת, בית המשפט לענייני משפחה הוקם כדי לרכז את הטיפול בשלל הסוגיות האזרחיות הנלוות לפירוק התא המשפחתי, כגון רכוש, משמורת ומזונות. שתי הערכאות אינן מתחרות על אותו תפקיד; הן פשוט אחראיות על שכבות שונות של אותו תהליך, ולכן הבנת הגבול ביניהן היא הצעד הראשון בכל הליך גירושין.

הבלעדיות של בית הדין הרבני: עצם הנישואין והגירושין

בכל הנוגע לעצם האקט של הגירושין, כלומר מתן הגט וקבלתו, אין לבית המשפט לענייני משפחה כל סמכות. נישואין וגירושין של יהודים בישראל נערכים על פי דין תורה, ובית הדין הרבני הוא הגוף המוסמך לקיים את הליכי הגירושין, לרבות מתן גט. גם אם בני הזוג מנהלים הליכים רכושיים מקבילים בבית המשפט לענייני משפחה, הם עדיין יידרשו להגיע בשלב כלשהו לבית הדין הרבני כדי לסיים את הקשר הנישואין באופן פורמלי.

ההבחנה הזו קריטית מבחינה מעשית: לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל עניין משפחתי, מלבד נושא אחד, נישואין וגירושין, שכן זו נמצאת בסמכות בית הדין הרבני בלבד. מי שמנהל תביעת רכוש בבית המשפט לענייני משפחה לא יכול לקבל שם גם פתרון לשאלת הגט עצמו, ולהפך.

בית המשפט לענייני משפחה: סמכות אוטומטית ברכוש, במשמורת ובמזונות

בניגוד לגט עצמו, הנושאים הנלווים להליך הגירושין, חלוקת רכוש, קביעת משמורת והסדרי שהות, ומזונות, אינם בלעדיים לאף ערכאה. ככלל, סמכות בית המשפט לענייני משפחה לדון בנושאים הנלווים היא סמכות אוטומטית. כלומר, אם לא נעשתה כל פעולה מצד בן הזוג שפנה לבית הדין הרבני, הנושאים הרכושיים והמשפחתיים יתבררו כברירת מחדל בבית המשפט לענייני משפחה.

מצב זה משתנה רק כאשר בן הזוג שפותח בהליך הגירושין בבית הדין הרבני פועל באופן אקטיבי כדי למשוך אליו גם את הנושאים הנלווים. כאן נכנס לתמונה המנגנון המרכזי שקובע את מירוץ הסמכויות בין שתי הערכאות.

כריכה: המנגנון שמעביר נושאים נלווים לבית הדין הרבני

סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג. המנגנון הזה נקרא כריכה, והוא זה שמאפשר להעביר נושאים כמו רכוש ומשמורת לדיון בבית הדין הרבני, חרף העובדה שמדובר בעניינים אזרחיים במהותם.

כדי שהכריכה תהיה תקפה, לא די בהגשת תביעת הגירושין בלבד. אם רוצים שבית הדין הרבני ידון בנושאים נוספים מלבד הגירושין, צריך לכרוך את אותם נושאים במפורש בתביעת הגירושין, אחרת כברירת מחדל הסמכות תהיה לבית המשפט לענייני משפחה. פירוש הדבר הוא שעל מגיש התביעה לפרט באופן מדויק אילו נושאים הוא מבקש לכרוך, ולא להסתפק באמירה כללית.

המבחן המשולש: מתי כריכה נחשבת כנה בעיני בית המשפט

מכיוון שהכריכה יכולה לשמש כלי אסטרטגי להעברת סוגיות רכושיות לערכאה מועדפת, הפסיקה פיתחה מנגנון בקרה. פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי לא די בכך שבן זוג אחד הקדים בתביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני, אלא עליו לעמוד ב"מבחן משולש": על תביעת הגירושין להיות כנה והנושאים שנכרכו לה נכרכו גם הם בכנות ובתום לב וכן כדין. אם אחד מתנאי המבחן הזה אינו מתקיים, בית המשפט לענייני משפחה עשוי בכל זאת להמשיך ולדון בנושאים הרכושיים.

חשוב להכיר גם את הקביעה העקרונית בנוגע לשאלה מי מכריע בדבר כנות הכריכה. בפסק דין תקדימי פסק בית המשפט העליון כי שתי הערכאות מוסמכות להכריע בשאלה אם תביעת גירושין כרוכה מקנה סמכות לבית הדין על פי מבחני הכריכה. בנוסף, יש לזכור כי סמכות בית הדין שהוקנתה לו באמצעות הכריכה לתביעת הגירושין פוקעת אם התביעה נדחית, וממועד זה ניתן שוב להגיש תביעות לבית המשפט למשפחה.

מזונות ילדים: החריג שבית הדין לא יכול לכרוך לבדו

בעוד שמזונות אישה, חלוקת רכוש ומשמורת ניתנים לכריכה כמתואר לעיל, מזונות ילדים זוכים להסדר שונה ומורכב יותר. על פי פסיקת בית המשפט העליון (הלכת שרגאי), תביעת מזונות העומדת לילד עצמו, כזכות עצמאית שלו, אינה ניתנת לכריכה בתביעת הגירושין, והיא יכולה להתברר בבית הדין הרבני רק בהסכמת שני ההורים. לעומת זאת, תביעה של הורה כנגד ההורה השני להשבת הוצאות שהוציא או עתיד להוציא עבור מזונות הילדים כן ניתנת לכריכה בתביעת הגירושין, בכפוף לתנאי הכריכה הרגילים.

החריג הזה נובע מתפיסה לפיה מזונות ילדים הם זכות של הקטין עצמו ולא נכס שבני הזוג יכולים "לסחור" בו באמצעות מהלכים דיוניים. ההבחנה הזו רלוונטית מאוד הלכה למעשה, משום שהיא יוצרת מצב שבו אותו זוג עשוי לנהל חלק מהנושאים בבית הדין הרבני וחלק אחר, מזונות הילדים, במקביל בבית המשפט לענייני משפחה.

יישוב סכסוך: הצעד המקדים שחובה לעבור לפני כל תביעה

לפני שבני זוג יכולים לפתוח בהליך גירושין פורמלי, בין אם לבית הדין הרבני ובין אם לבית המשפט לענייני משפחה, נדרש בדרך כלל שלב מקדים. טרם הגשת התביעה, יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך במשפחה. שלב זה נועד לבדוק אפשרות להסדרה מוסכמת לפני שהעניין מגיע לכדי התדיינות משפטית מלאה, והוא חל כמעט תמיד, ללא קשר לערכאה שאליה מתכוון בן הזוג לפנות בהמשך.

שלב יישוב הסכסוך פותח גם פתח למסלול חלופי של גישור, שבו הצדדים יכולים לנסות להגיע בעצמם להסכמות בנוגע לרכוש, למשמורת ולמזונות, בליווי מגשר מוסמך, עוד לפני שמתחיל כלל מרוץ הסמכויות בין הערכאות.

סרבנות גט: כלי אכיפה שקיימים רק לבית הדין הרבני

מאחר שהגט חייב להינתן מרצון חופשי לפי ההלכה, מקרים שבהם צד אחד מסרב לתת או לקבל גט מצריכים כלים ייחודיים שקיימים רק בבית הדין הרבני. לבית הדין הרבני יש סמכות לכפות גט במקרים חריגים, ובין סמכויותיו מאסר, שלילת רישיון נהיגה, והגבלה על החזקת חשבון בנק. אלו סנקציות שבית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך להטיל, שכן הן קשורות ישירות להליך הגירושין הדתי ולא לעניין אזרחי.

• עצם הגט נדון רק בבית הדין הרבני, גם כשהליכים רכושיים מתנהלים במקביל בבית המשפט לענייני משפחה
• רכוש, משמורת ומזונות אישה נתונים לסמכות מקבילה, התלויה בשאלת הכריכה
• תביעת מזונות הילד עצמו אינה ניתנת לכריכה אוטומטית ודורשת הסכמת שני ההורים, אך תביעת השבה בין ההורים בגין הוצאות מזונות הילדים כן ניתנת לכריכה
• לפני פתיחת תביעה בכל אחת מהערכאות נדרש לרוב הליך מקדים של יישוב סכסוך
• סנקציות כפיית גט קיימות רק בסמכות בית הדין הרבני

במשרד עו"ד משה און, הפועל מרעננה ומלווה לקוחות באזור השרון ובכל הארץ, ניתן ליווי משפטי בהליכי גירושין, כולל הסכמי ממון והסכמי טרום נישואין, תוך הבהרת ההבדלים בין הערכאות והשלכותיהם על כל מקרה לגופו. עו"ד משה און משמש גם כמגשר מוסמך מטעם לשכת עורכי הדין, מה שמאפשר ליווי גם במסלולי יישוב סכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט.